אל תתפללו בשבילי

אל תתפללו בשבילי, גם בשעות האחרונות שלי, גם אחרי שכבר לא אהיה פה, אני זוכר מתי הפסקתי להאמין בו. שיחת טלפון מאבא, אח שלך נפצע אתה צריך לבוא הביתה, בדרך חזרה תאסוף את אחותך היא במסיבת יום הולדת של חברה, אני מנתק את השיחה והכאב משתלט, הלב שלי יודע מה קרה באמת, אני לא מצליח לעצור את עצמי וצועק, אח שלי מת, אח שלי מת. חברה שלי בחדר ליד מסכנה, לפני שנייה עוד ראתה סדרה וצחקה, היא עדיין לא יודעת שתעבור עוד שנה, עד שהיא תשמע את הצחוק שלי בחזרה. אז אל תתפללו בשבילי,  גם בשעות האחרונות שלי, גם אחרי שכבר לא אהיה פה, אתם יודעים שאני לא מאמין בו, אל תתפללו בשבילי, גם בשעות האחרונות שלי, גם אחרי שכבר לא אהיה פה, אני זוכר מתי הפסקתי לדבר איתו. שתיים עשרה בלילה בנסיעה חזרה, במושב האחורי אחותי הקטנה, כבר חצי שעה שאף אחד לא אומר מילה, שקט שיסמל את התקופה הקרובה, ואני בינתיים מדבר עם אלוהים, מתחנן שיעזור מוכן לתת את החיים שלי כדי שהוא יחזור, אני רוצה אח בחיים, אני לא רוצה אח גיבור. כמה חיכיתי שתשתחרר, שנוכל להיפגש קצת יותר, היית חסר לי גם לפני שאמרו לי שאתה לא חוזר, רציתי לראות אותך עם משפחה, מגשים את כל החלומות שלך, עכשיו במקום בכל מקום אני רואה אותך על מדבקה. ואני כועס על עצמי וגם עלייך, אני לא מצליח להמשיך לחיות בלעדייך, אני שורד ועובר את היום, אבל אין בי שמחה ואין לי חלום, אני כועס על עצמי וגם עליו, הוא אפילו לא ענה לי עד עכשיו, אני שורד ועובר את היום, אבל אין בי שמחה ואין לי חלום. אז אל תתפללו בשבילי, גם בשעות האחרונות שלי, גם אחרי שכבר לא אהיה פה, כי אם יש אלוהים…