אני עוד חי

זה רק הזמן שירפא אותי מהכאב שמטשטש לי את המציאות הזאת לא אמיתית זה כמו סיוט עם טוויסט אומנותי נבלע לשקט ששומע את הזעקות שלי דומע הלב מאפס עד למאה אלכוהול על כל שטות וגם שנשברים לאט עוד יוצאות הדמעות על אוטומט לא שומר על פאסון לא דיפלומט מתפרק על ולא כמעט עוד אומר לי תודה על הכנות שומר על עצמי נאמנות כי זה אומנות עד שנמות יש חלומות יש מציאות העיינים אדומות כמו השיער שלך והלילות שלי לבנים כי אני לא איתך קעקוע על הרגל עם השם שלך לא שוכח מה היה הלוואי שכבר אשכח עברה לה עוד שנה שמטלטלת את הנשמה שלי נופלת לתוך שקיות מחוץ לדלת יש שאריות של לב שבור לא הייתי מוכן לסוף הספר עוד הייתי מוכן שנדבר אבל אני מרוקן נגמר מכל הדלק רק מלחשוב על איפה את