מלך פרחח

בואו הטו אוזן לסיפור כל כך מופרך על הארץ המובטחת והמלך הפרחח ארץ של שפע והוד והדר שהלך והושחר עם כל יום שעבר היה זה עוד בוקר ככל הבקרים טל עלה על עלה עובדי זבל שרים: "הכל כאן מורכב, שום דבר לא מובן מאליו אבל יש כאן רעות וחזון ללאום שרודף שלום ודורש שלום עץ התפוז נבל, התעוררנו מחלום פשענו כולנו בדם ובהבל הרי לכל סיפור תקןמה יש את שני צידי החבל תקומה על מה? תקומה על מי? כאן נבנה בית יהודי ומה עם השאר מוזמנים? אורחים? חוק הלאום בוא נבחר מעמד לא ברור ערטילאי מעורער שתמיד נוכל לראות בו נטע זר ולפתור אותנו, ממנו, ממנה זה לא נשנה העיקר עוד לקוח קונה וגם המלך שלנו קונה וקונה תיק לזאת ועוד תיק לזה תיקים לו אלפיים והבור ללא תחתית צובר ללא שובע עוד כח משחית משחית את עצמו ואותנו איתנו אך רב ההמון שלא שם לב כי המלך שלנו גם קוסם חובב אמן אשליות בשבע חזיתות ,הוא מצביע לשם תוך כדי שולף שפן שמכרסם את כל הגזרים וכל הכרובים והחסות כן כן, גם על החסה לא חס יצור כזה גס ואן העזתם להתרעם על כל היבול שכורסם בוגד הוא יקרא לך מעליל עלילות דם הרי כולם ראו שהצבעתי לשם מלכה גם הייתה לו מלכת בלהות  טובלת באמבט של שמפניות ורודות עורפת ראשים מציתה סכסוכים ריח מדון הוא לא ריח פרחים וכל אחד ואחת מאיתנו הוא מכשול בדרך למימוש החלום ההדוניסטי הגדול ומכשולים מסירים כל האמצעים כשרים הלכה ובחשה ושיבשה והצרה צעדים עד שכבר לא היה לאן ללכת וכולנו נותרנו עומדים וכך קרה שבין טירוף לשיגעון המלך דרדר את כולם לאסון והארץ שפעם זהב והדר לה קיבלה מה זה עונש אכזר מלמעלה והלכה ושקעה בשאול תחתיות סירנות מלחמה שואגות ברחובות דם מפה דם משם אהבה כבר לא בתפריט אבל השנאה חינם  וההמון מאוד אוהב חינם אוי כמה שהוא אוהב חינם  וכשרע כלכך אז כלכך רע רבים וטובים הם נוטשים ת'סירה וכל השאר טובעים בה יחדיו טובים בניו וגם בנותיו של העם אשר איבד את דרכו ונפל עם המלך הפרחח על חרבו אולי נקום ונשתקם  אולי נמשיך לפצע ולדמם כך או כך הזמן עצר ובכה והצטער על כל מה שעבר בו לאחרונה וכבר עברה בו המחשבה פשוט לשים קץ להכל אך לבסוף הוא עצר מלעצור והתפלל כן הוא התפלל ,לא לאלוהים הוא התפלל, אל האיש  החפץ חיים, אוהב ימיים, המבקש שלום ורודפהו