פורטרט

   פורטרט בשחור לבן כאב ישן בתוך מסגרת עץ הזכרונות שלי דהו מזמן עשרים שנה שהחיוך שלך נוצץ מסיפורים של אחרים אני לומדת חיים שלמים אני בונה לי בדמיון את הדמעות שלי אני עכשיו כותבת לו רק יכולתי לכתוב על זיכרון פורטרט בשחור לבן עיניים מדברות ללא מילים זכוכית כבדה עוצרת את הזמן אני חלמתי כבר על אלף חיבוקים מסיפורים של אחרים אני לומדת חיים שלמים אני בונה לי בדמיון את הדמעות שלי אני עכשיו כותבת לו רק יכולתי לכתוב על זיכרון הבית עירום בלעדייך הכאב מטפטף בורידים לפעמים אני באה אלייך יש פצעים שאינם מגלידים הארון עירום בלעדייך החיים עירומים מתכלית אז אני באה אלייך אל הריח שלך שספוג בטלית מסיפורים של אחרים אני לומדת חיים שלמים אני בונה לי בדמיון את הדמעות שלי אני עכשיו כותבת לו רק יכולתי לכתוב על זיכרון