הניצוץ שבעיניים

נלחמתי ביצרי וכשלתי בדרכי זה הולך ובא בפנים, נעלמתי לעצמי בדבקות אחר הטוב, בהתמסרות רק לאהוב ואז קופץ מבחן הרגע שאת כולי מוסיף לשאוב ככלי מלא שהתרוקן ונשבר לרסיסים כמו קטר שממהר לו ויורד מהפסים כמו רחוב מלא תשתית מאור תשתית מאור בלי פנסים ואמונה כך לי אמרה: "זה לא יקרה לי שוב, זה לא יקרה" אך שוב קרה והנשמה כך לי מכרה "זה לא יוסיף לכאוב, זה לא יוסיף" אך שוב כאב הלכתי בדרכי, איך שגיתי בלכתי זה שובר ומטלטל, עכשיו שואל היכן אני במרדף אחר הצדק, בשחרור מכל החנק ושוב היצר מהטל והופך אותי לנשק כל שילד צריך זה מבוגר שיאמין כל המהות כולה זקוקה ליצרים שלא גוברים כמו עיר נמל מוקף חומות מוקף חומות בלי פנסים ואמונה כך לי אמרה: "זה לא יקרה לי שוב, זה לא יקרה" אך שוב קרה והנשמה כך לי מכרה "זה לא יוסיף לכאוב, זה לא יוסיף" אך שוב כאב ואמונה כך לי אמרה: "זה לא יקרה לי שוב, זה לא יקרה" אך שוב קרה והנשמה כך לי מכרה "זה לא יוסיף לכאוב, זה לא יוסיף" אך שוב כאב