חרדה חברתית

חרדה חברתית דווקא חשבתי שהווליום סביר, כשהדעות שלי בצעקות העירו חצי עיר בלילה מוגזם של אמדי ובאמפ קוק על גג העולם, לא בא לי לשתוק, פה קריצה, שם חיבוק בא לכולם בפינוק מפוקס, נע על הבס אני זההשיט מרימים לי אני מנחית את הפנים שלי על הרצפה, שוכב על הרצפה וכולם רואים אותי אני קם, מתנער, דופק חיוך מהסרטים לא להתרגש, יו, כיף לי לא, אני בסדר, אני בסדר, לא באמת אני מרגיש מלך חרדה חברתית, חוויה טראומטית כולנו חיים עם חרדה חברתית ובבוקר שאחרי, משחזרת את אתמול מתחרטת על הכל יכולתי לפחות לשאול נזכרת בעוד רגע מביך איך חפרתי והפכתי הערה אגבית לתסביך חשבתי שהכל זורם כשבעצם זה היה צורם ובלי כוונה יצרתי אי הבנה כשלזה ולזאת לא החזרתי מבט כל שיחה בה דיברתי נהייתה שקט מוחלט לגמרי לא מודעת למצב, לכאן ולעכשיו ולא פחות חמור, שמעו שסיפרתי סיפור באותן מילים באותו טון פעמיים אותן מילים באותו טון פעמיים לפעמים אין לי קליטה זה לא בשליטה וייב מבלבל חצי מתנצל חצי לא שואל מנסה להרים, לחמם את החדר בסוף שורף הכל ויוצא לא בסדר אוף לא הולך לי לפרוח שוב סתם זיינתי את המח שטות שפלטתי גרמה לעלבון הכל לא נכון מוזיקה מילים, ביצוע, מיקס – סוללה (אליקה לסקר פלדמן ואדם מיקלף) הפקה, מיקס – עילי שוובל הייפ – אוריה ויצטום מאסטרינג, עריכה ומיקס סאונד דיאלוג – אבי גרינשטיין קליפ תסריט, בימוי – בן סגרסקי משחק – אלעד משה, נטה לויט צילום ועריכה – דניאל שני תיקוני צבע – ארז שוורצבאום איפור – שירה דנסקר מזון על הסט – רונן דורמבוס תודות: מרכז בית העם, הדוג'ו, יסמין גורנברג, משפחות לסקר-פלדמן ומיקלף-פריץ ליצירת קשר: [email protected] צילום: קונסטנטין ביליץ' הורד תמונת עטיפה הורד more... Soulela Tomakof 3:09