ארץ ישראלי

  כשהייתי בן שש, מן רזון מתבייש, עם נעליים קרועות, אך שערים כובש. אי שם בכפר סבא, מי היה מאמין שהילד מרחוב ברנר עוד יכתוב שירים? יסודי, חטיבה, תיכון וצבא, מין מסלול שקבוע מראש בשבילך. ופסנתר חום דהוי, מדודה שנייה, מלווה את חיי ונותן השראה. ארץ ישראלי, ארץ ישראלי, בין נושן לחדש, אני ארץ ישראלי. שלושה ק״ג ואף כמו שלי, מהשנייה שנולדה היא גנבה את ליבי. והבטחתי עתיד טוב יותר מהיום, כי הגיע הזמן לקצת שלווה ושלום. ארץ ישראלי, ארץ ישראלי, בין נושן לחדש, אני ארץ ישראלי. אבי אמור היה להיות היום בן שמונים, אך ב־48׳ הוא לא היה מאמין... ארץ ישראלי, ארץ ישראלי, בין נושן לחדש, אני ארץ ישראלי.