דווקא

דווקא דווקא מתוך הייאוש נולד בי משהו דווקא מתוך הייאוש דווקא מתוך השתיקה צפים כאן נשכחות סירות ישנות של אתמול דווקא כשאני מרים ידיים אני יכול לרקוד עד כלות כל ההיגיון דווקא כשהלב והרגליים לא מוצאים מקום דווקא מתוך הדממה נושבים בי מנגינות תווים מטפסים בסולם דווקא מתוך השממה שורקים הבארות הושענא, הושענא דווקא כשאני מרים ידיים אני יכול לרקוד עד כלות כל ההיגיון דווקא כשהלב והרגליים לא מוצאים מקום מילים ולחן - יונתן בלנק הפקה מוזיקלית - צח דרורי עיבוד - צח דרורי ויונתן בלנק שירה וקולות - יונתן בלנק גיטרות - עמית יצחק פסנתר - צח דרורי בס - שי חזן תופים - שי חזיזה צ'לו - שני בר קמנצ'ה - יוסף גוטנמכר טכנאי הקלטה - רונן רוט מיקס ומאסטרינג - רונן רוט עיצוב ואנימציה - נדב ופסי הפצה דיגיטלית - ירון הורינג ליווי וייעוץ - אבי מאור בדרך כלל המילה ייאוש היא מילה מאוד כבדה וחשוכה. במשך חיי אני גיליתי שיש בה יופי. כשאני מרים ידיים ונזכר שאין לי שליטה זה משחרר אותי. זה מזכיר לי שאני רק בן אדם ושלכאב שלי יש מקום. אני לא צריך תמיד להילחם בו. אין לי כוחות תמיד להלחם בו. אני יכול להרים ידיים ולרקוד עד כלות כל היגיון. לזרוק את השכל ולהיוולד מהמשבר. השיר הזה נכתב על מיטת קומותיים חורקת באימון שריון מתקדם בדרום. ישבתי עם גיטרה על המיטה והכל יצא יחד באחת. זה היה בתקופה של ייאוש כזו. פתאום הייתה בי בפעם הראשונה ההארה הזו שיש מתנה בלהרים ידיים לגמרי. השיר, שהחל את דרכו כבלדה אקוסטית וחשופה, עבר אבולוציה מוזיקלית תחת שרביט ההפקה של צח דרורי. התוצאה היא סאונד חולמני, המשלב פדים חשמליים מרחפים שעוטפים את הנפילה כמו ענן, לצד מקצב תופים שמאזן עם ריקוד שבא מתוך הייאוש. אל יונתן מצטרפת בשיר נבחרת נגנים מהשורה הראשונה, ביניהם עמית יצחק (גיטרות), שי חזן (בס) ושי חזיזה (תופים). "דווקא" הוא שיר מפוכח ויוצא דופן על משברים. הוא לא מנסה למכור אופטימיות מזויפת, אלא מציע זווית הפוכה ומסקרנת: לפעמים, רק כשמשחררים אחיזה ומגיעים לתחתית, אפשר להתחיל לרקוד. תמונת עטיפה הורד more... יונתן בלנק כַּד עָיֵיל שַׁבְּתָא 3:33 more... יונתן בלנק עד אור הבוקר 4:00